תודה
קיבלתי טלפון בבוקר. מהתו השמיני. בחור נחמד אומר "האלבום שלך הגיע מהמפעל. קלטנו אותו במחסנים וכבר מתחיל פיזור לכל רחבי הארץ, יצא מאד יפה…" הילד השני שלי "מים מתחת לגשר" אחרי הריון ארוך מצא דרכו החוצה סוף סוף. אני מכין את עצמי לקראת ההופעה הערב וחושב על האנשים שעזרו לזה לקרות. שיהיה לכולכם בהצלחה. כל מי שנתן פה כתף. תודה רבה. ושיהיה בהצלחה גם ל"מים מתחת לגשר" (ועכשיו אני פונה לכל מי שקורא את השורות האלה, וגם אל חבריו, משפחתו ומכרים) קחו אותו הביתה ותהנו ממנו. הוא באמת יצא יפה מאד. חג שמח.
לשתף בפייסבוק
16 באפריל, 2008 בשעה 11:11
שיהיה לך המון המון בהצלחה, מאחלים
חברי הפורום
17 באפריל, 2008 בשעה 18:51
אהלן איתי!
מקווה שאתה קורא את הדברים שנכתבים כאן…
קיבלתי אתמול אפטר במפתיע וראיתי שיש לך הופעה, אז לא הרשיתי לעצמי לפספס… ואיזה מזל שבאתי…
הייתה הופעה אדירה!! מאוד נהניתי… האלבום החדש מצוין ובכלל נראה כאילו העניינים הולכים בכיוון שאתה רוצה, אז אני ממש שמח בשבילך.
רציתי גם שתדע שלמדתי ממך המון ושתדע שיש לפחות בנאדם אחד שמאוד הושפע ממך מוסיקלית (:
דרישת שלום מפעם…
לירז.
17 באפריל, 2008 בשעה 20:00
היי איתי,
גם אני הייתי בהופעה.
אני רוצה לציין כי אני וחברה שלי הגענו מהצפון.
אני מכירה אותך עוד מהאלבום הראשון (והופעה בהסלס) שהיווה מן פסקול בתקופה כלשהי בחיי, וכל כך חיכיתי לאלבום השני…
חברה שלי לא הכירה אותך ואחרי הבטחה שלי שהיא לא תתאכזב, היא נסעה איתי אתמול עד הבארבי. (מיוצר לציין שהיא לא התאכזבה (-: )
נהנו מאוד מאוד, היתה הופעה מקסימה, האווירה היתה מדהימה והיה ממש קסום.
אני ממש שמחה עבורך שדברים מתגלגלים כפי שהם מתגלגלים ושאתה סוף סוף מקבל את ההכרה לה אתה ראוי.
מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך ובאלבום החדש ויאללה… מחכים להופעות בחיפה/קריות.
אוהבת,
רונית.
18 באפריל, 2008 בשעה 17:26
בהצלחה לך איתי!
היה ממש כיף בהופעה! היה מצוין
כל מה שצילמו יעלה לאתר? מזל שתיעדו את ההופעה המצוינת הזאת
18 באפריל, 2008 בשעה 18:09
אני עוקב אחרי איתי כבר מהאלבום הראשון. מין סוג של סקרנות. הטקסטים - למות. בשביל אחד כמוני, שעשה דרך זהה, שהגיע לעיר הגדולה ומתמודד (אולי גם היום) עם מה שקיבלתי בבית ומה שאני צריך להיות כאן, המילים של איתי כאילו יוצאות ממני. אין שיר שאני לא מצליח לקשר לרגע או שניים בחיים שלי, אין משפט שאני לא מקלל אותו ואומר "אוף, אם רק הייתי יכול לכתוב ככה"… האלבום הראשון של איתי היה קשה בשבילי. קשה לי, קשה לי עם המוסיקה הזאת. אני לא מבקר מוסיקה, הלוואי ויכולתי להיות… אבל משהו שם נשמע לי כל הזמן כמעט. אני והטעם האישי שלי, המוזר הזה. עקבתי בשקט, מרחוק, כמו שאני עושה עם כל האמנים החדשים שנקרים בדרכי. ואז התחילו שמועות על אלבום חדש. ועל אלון אולארצ'יק. והמון המון ציפיות ממה שהולך להיות. יח"צ? אני לא בטוח. אבל מניע חזק, כזה שאתה יודע שבא ממקום טוב. אז שמעתי בפעם הראשונה את "אפילו לא אני". ולשם השוואה ישר השמעתי את "בנות", לראות מה נשתנה. נזכרתי בשני האלבומים הראשונים של ספרינגסטין. הראשון היה מאוד אינסטרומנטלי ומנסה, והשני כבר היה קצת יותר סגור על עצמו, יותר עם אישיות. זה בדיוק מה שהרגשתי כאן. יש בגרות, יש יותר את הדרך שבה הזמר מכוון אותנו ללכת. וכמו אצל ספרינגסטין - זה היה רק כמעט.
אז החלטתי ללכת להשקה. שכנעתי חברה טובה ועוד זוג חברים טובים לבוא ואמרתי להם "את הטקסטים אין לי ספק שתאהבו. על המוסיקה אני לא חותם".
הגענו לברבי קצת אחרי 22:00. אמרנו שלום לפרצופים מוכרים, התחלנו קצת לשתות וחיכינו להופעה. הלהקה עלתה קצת אחרי 23:00.
הייתי סקפטי.
הייתי ציני.
הייתי אידיוט.
מעמד הר סיני מתגמד לעומת מה שהיה שם. איתי פרל על הבמה. וזה לא אותו אחד מהדיסק! הגיטרה כבר לא מתחנפת, המיקרופון לא נקי, אתה לא מתופף עם האצבע על ההגה… פתאום זה חי, זה עם בשר, זה עם נפח, זה רוק! הצווחות שיצאו ממני בסוף השיר הראשון לא השאירו לי ספק שאני נהנה, שיש כאן הרבה יותר ממה שזה נראה לי עד היום!
כשהוא שר "הלוואי עליי" כבר איבדתי עשתונות. אני לא יודע אם זה הסאונד בברבי, אם זה העיבודים (הבאמת מופלאים) שנעשו שם או אם זה פשוט האנרגיות האלה שלא עוברות בדיסק, אבל איתי פרל מספק את הסחורה. הוא מספק הרבה יותר מזה. יש שם אמת, כח, ובעיקר - אמונה בדרך. לא התרפקות על 3 אקורדים מז'וריים, לא מילים דביליות של בנות 16. יש שם שירים שאם אתה עוצם את העיניים ומקשיב להם טוב טוב הם כמו תפילה קטנה. ואם יש אלוהים - הוא פתח את ארובות השמיים באותו ערב.
אז היו שם איה כורם (ככה קוראים לה?) וקרן פלס, ומירי מסיקה ודנה ברגר ואריק ברמן. כולם - יוצרים מכובדים ומוערכים בפני עצמם.
איתי הביא את כולם, אבל קודם כל את עצמו. אני לא זוכר מתי ראיתי אנרגיות כאלה, אמת כזאת - בהופעה כאן.
אם יש עתיד לרוק הישראלי, קוראים לו איתי פרל.
מחכים לאלבום ההופעה.
24 באפריל, 2008 בשעה 14:17
היי איתי,
אני לא בטוחה שאתה קורא את מה שנכתב כאן אבל החלטתי לנסות. לפני שבוע קניתי את הדיסק החדש, אחרי ציפייה ארוכה ואחרי איזה ארבע הופעות שבזוכתן כבר ידעתי את רוב השירים בעל-פה. הכנסתי אותו למערכת שלי ברביעי בלילה, ומאז הוא לא יוצא, לא מהמערכת ולא מהראש שלי. כמו שהרגשתי בהופעות, וגם אמרתי לך פעם אחרי הופעה מדהימה בסינדרום ירושלים ז"ל, השירים שלך פורטים על נימי נפשי, ממש ככה. המלים המדויקות שלך נוגעות באיזו מתיקות מרירה בדברים הכי כואבים והכי יפים, וגורמים לי לחייך ולדמוע בו זמנית, כמו החיים. בימים המאוד מסובכים ומאוד מוזרים שאני נמצאת בהם כרגע, ימים רווים בגשות סוערים ומטלטלים, השירים שלך מהווים עבורי מקלט ומרגוע, מקום פרטי ואישי מאוד שהוא מאוד מאוד שלך, אבל מצליח איכשהו להיות מאוד מאוד שלי. יש בו המון כאב, ופחד, ואכזבה, ואובדן. אבל יש בו תחושה אחת מופלאה שמצליחה לפעמים לפצות על כל הרע- יש בו נחמה.
אז אני מתנצלת אם זה נשמע דרמטי להחריד, אבל רציתי שתדע עד כמה השירים שלך נוגעים בי ועוזרים לי ועושים לי טוב. ורציתי להגיד לך המון תודה.
זהו.
בהצלחה בהמשך, תמשיך ליצור מוסיקה כנה ואמיתית ויפה. מקווה לראות אותך בהופעות,
יעל
28 באפריל, 2008 בשעה 23:34
טוב, תראה, נראה לי שיהיה קשה להתעלות על מה שכתבו פה מעליי, אבל אנסה.
את "בנות" שמעתי פעם ראשונה אצל חברים שעשית פעם סאונד בהופעה שלהם [פאנטה ההרצליינים המסטולים אם אתה במקרה זוכר], ומאז [למרות שזה היה רק בקיץ] בדקתי שלוש פעמים בשבוע מתי הדיסק החדש יוצא וספרתי את הימים עם החבר'ה בתו השמיני, אבל סוף סוף כשהוא יצא [בבקשה אל תחכה כל כך הרבה זמן עד שתוציא את הבא… זה יפגע בבריאותי הנפשית] לא יכולתי לצפות ליותר טוב. פשוט מעולה, לא מפסיקה לשמוע אותו כבר שבוע וחצי, כל שיר סוחט, ופשוט אי אפשר לחכות לשמוע אותו שוב…
ההופעה בכנען הייתה מעולה, למרות המחסור בבירה והעראק המגעיל… תבוא שוב, אני מבטיחה להביא עוד אנשים [החברה שגררתי כבר התאהבה, ואני חושבת שבקרוב תמצא אותה משוטטת מתחת לבית שלך… (: ]
תמר